היחסים בין בולגריה לממשל טראמפ (2017-2021) עוצבו במידה רבה על ידי מיקומה האסטרטגי של בולגריה במזרח אירופה, חברותה בנאט"ו וקשריה ההדוקים עם האיחוד האירופי. תחת טראמפ התמקדו יחסי ארה"ב-בולגריה בהגנה, עצמאות אנרגטית ושיתוף פעולה כלכלי. בסך הכל, יחסי ארה"ב-בולגריה תחת ממשל טראמפ היו חיוביים, עם התמקדות חזקה בביטחון, שותפויות כלכליות וגיוון אנרגיה כדי להפחית את התלות במשאבים הרוסיים. תחת ממשל ביידן, ליחסי ארה"ב-בולגריה היה מיקוד מעט שונה בהשוואה לממשל טראמפ, בדגש חזק יותר על ערכים דמוקרטיים, שלטון החוק, שינויי אקלים ושיתוף פעולה אזורי. תחת ממשל ביידן, יחסי ארה"ב-בולגריה מאופיינים בגישה ערכית יותר, עם דגש חזק על ממשל דמוקרטי, זכויות אדם ושיתוף פעולה אקלימי, לצד תחומים מסורתיים של קשרי הגנה וקשרים כלכליים. התאמה זו עם סדרי העדיפויות של האיחוד האירופי עשויה למצב את בולגריה כשותפה אינטגרלית אף יותר של ארה"ב בבלקן ובמזרח אירופה.
אם קמאלה האריס הייתה מובילה את מדיניות ארה"ב כלפי בולגריה, סביר להניח שהגישה שלה הייתה מתאימה באופן הדוק לזו של ביידן, תוך התמקדות בערכים דמוקרטיים, זכויות אדם, שיתוף פעולה אזורי, שינויי אקלים ושיתוף פעולה בהגנה. בעיקרו של דבר, הגישה של האריס הייתה יכולה להיות מועילה יותר עבור בולגריה במישור של אינטגרציה עמוקה יותר עם תקני האיחוד האירופי ויעדי קיימות ארוכי טווח, בעוד שגישתו של טראמפ עשויה להיות עדיפה במישור של רווחים כלכליים וביטחוניים מהירים יותר, ללא לחצים חיצוניים על מדיניות חברתית או רפורמות ממשל. בהשוואה של האריס לגישה של טראמפ, להלן התחומים שבהם כל אחד מהם עשוי להועיל לבולגריה:
דמוקרטיה, שלטון החוק והמאבק בשחיתות
- האריס: האריס ככל הנראה הייתה שמה דגש על ממשל דמוקרטי ומלחמה בשחיתות וכן, הייתה ממשיכה את תמיכתו של ביידן ביוזמות שקיפות ושלטון החוק בבולגריה. גישה זו יכולה לחזק את מוסדות בולגריה ולעזור ליישר אותה עוד יותר עם הערכים והסטנדרטים של האיחוד האירופי, תוך התייחסות לדאגות ארוכות שנים לגבי ממשל ועצמאות שיפוטית.
- טראמפ: טראמפ נקט בגישה נטויה יותר לנושאי ממשל והתמקד יותר בשיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי מבלי להפעיל לחץ על הממשל הפנימי. גישה זו עשויה לפנות למנהיגים בבולגריה המעדיפים פחות מעורבות חיצונית בפוליטיקה הפנימית.
ביטחון והיחסים עם נאט"ו
- האריס: בדומה לביידן, האריס ככל הנראה הייתה תומכת בתפקידו של נאט"ו באזור ובחשיבותה של בולגריה כבעלת ברית אסטרטגית, עם דגש חזק על הגנה קולקטיבית ומניעת השפעה רוסית במזרח אירופה. הממשל שלה ככל הנראה היה מחזק את שיתוף הפעולה בנושא אבטחת סייבר, איומים היברידיים ויכולת פעולה הדדית בתוך נאט"ו.
- טראמפ: טראמפ הדגיש את ההוצאות הצבאיות ועודד את חברי נאט"ו להשקיע יותר, מה שהועיל למודרניזציה הביטחונית של בולגריה. עם זאת, גישתו של טראמפ לנאט"ו הייתה לפעמים קיצונית, מה שיצר אי ודאות בתוך הברית. בכל זאת, הוא עודד הוצאות צבאיות שאיפשרו לבולגריה לחדש ולהרחיב את יכולותיה.
אנרגיה ואקלים
- האריס: האריס, בהתאם למדיניות ממוקדת האקלים של ביידן, הייתה ככל הנראה שמה דגש על שיתוף פעולה באנרגיה מתחדשת והשקעות באנרגיה ירוקה. דגש זה נועד לתמוך ביעדי גיוון האנרגיה של בולגריה תוך יישור קו עם ההסכם הירוק של האיחוד האירופי וכן, היה מחייב את בולגריה לפנות להשקעות באנרגיה בת קיימא ולהפחית את התלות בגז הרוסי.
- טראמפ: ההתמקדות של טראמפ הייתה בעיקר בעצמאות אנרגטית באמצעות דלקים מאובנים והוא תמך במאמצי הגיוון של בולגריה באמצעות יבוא ומקורות אנרגיה חלופיים. עם זאת, גישה זו לא הדגישה אנרגיה ירוקה ולכן ייתכן שהיא לא תואמת את ההתחייבויות של האיחוד האירופי ושל בולגריה להפחית את פליטת הפחמן.
צמיחה כלכלית ומסחר
- האריס: האריס כנראה הייתה מעודדת השקעות אמריקאיות במגזרים כמו טכנולוגיה, תשתיות ואנרגיה בת קיימא, תוך התמקדות בשיטות סחר הוגן וזכויות עובדים. הממשל שלה עשוי היה לפעול להעמקת הקשרים הכלכליים באמצעות שותפויות בטרנספורמציה דיגיטלית ותשתיות ירוקות וכן, לשפר את הצמיחה לטווח ארוך.
- טראמפ: הממשל של טראמפ קידם השקעות אמריקאיות במגזרי הביטחון והאנרגיה של בולגריה וטיפח צמיחה בתעשיות מסורתיות מבלי לדחוף לרפורמות נרחבות. מדיניותו של טראמפ בנושא מכסים וסחר סיבכה לפעמים את היחסים הכלכליים בין ארה"ב לאיחוד האירופי, מה שעלול בעתיד להשפיע בעקיפין על מעמדה של בולגריה בתוך יחסי האיחוד האירופי עם ארה"ב בהיבט הדינמיקה של המסחר.
זכויות אדם ונושאים חברתיים
- האריס: האריס כנראה הייתה מציבה את זכויות האדם והצדק החברתי כחלק בולט במדיניות החוץ שלה. מישור זה יכול להועיל ליוזמות החברה האזרחית של בולגריה, זכויות להטב"ק וסוגיות אחרות של זכויות אדם, תוך התאמה לסטנדרטים של האיחוד האירופי. עם זאת, גישה כזו עלולה להתמודד עם התנגדות מצד חלקים מסוימים בחברה הבולגרית המחזיקים בדעות שמרניות יותר.
- טראמפ: הממשל של טראמפ נמנע במידה רבה ממעורבות בנושאים חברתיים במדינות זרות ולכן היה פחות סיכוי ללחוץ על בולגריה בנושאים של זכויות אדם או מדיניות חברתית. גישה זו עשויה להתאים לאלו בבולגריה המעדיפים פחות דרישות חברתיות מצד שותפים בינלאומיים.
יחסי האיחוד האירופי
- האריס: כמו ביידן, האריס כנראה הייתה שמה דגש על בריתות חזקות ורב-צדדיות, בשיתוף פעולה הדוק עם האיחוד האירופי. הממשל שלה יכול היה לתמוך בהשתלבותה של בולגריה ביוזמות האיחוד האירופי וככל הנראה לעודד שיתוף פעולה פעיל יותר של האיחוד האירופי עם נאט"ו, שבו תמלא בולגריה תפקיד משמעותי.
- טראמפ: טראמפ העדיף עסקאות דו-צדדיות, לעתים היה סקפטי לגבי שילוב האיחוד האירופי והעדיף השפעה ישירה של ארה"ב על פני שיתוף פעולה רב-צדדי. מצב זה יצר לעיתים מתחים בין ארה"ב והאיחוד האירופי - מתחים העלולים להשפיע על מעמדה של בולגריה בשתי הבריתות.
